מולדר בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - השומרון ואח'

החלטה

זו בקשה לעיכוב מינוי כונס נכסים למגרש 3 בחלקות 15 ו- 16 בגוש 10123 עד למתן פסק דין בהמרצת הפתיחה, בטענה שתכלית הבקשה היא עיכוב מינוי כונס נכסים למכירת מבנה שמעולם לא מושכן שנבנה ללא הרשאה או היתר מבעל הקרקע שכלל אינו מודע למצב שנוצר ומעולם לא משכן את הקרקע שלו להבטחת פירעון ההלוואה שנטלה המבקשת 1 ובנתה בתום לב על קרקע שלו עקב טעות גסה של המשיבה 1. לדברי המבקשים, הם אינם מדברים בשמו של בעל הקרקע, אלא בשמם כמקימים בנכסי הזולת, שלהם זכות החזר ההשקעה בהקמת המחוברים. לטענתם, אין מסמך ממנו ניתן ללמוד על הבעלים הנכונים של מגרש 3 ואין למבקשת 1 זכויות בעלות במגרש 3.

לאחר קבלת תשובת המשיבה 2 ודיון במעמד הצדדים הודעתי שאני דוחה את הבקשה לעיכוב מינוי כונס הנכסים, ונימוקים ישלחו בנפרד, ואלה נימוקי.

א.תיק ההוצל"פ נפתח למימוש משכנתא על 5 מגרשים בחלקה 17 בגוש 10123, וביניהם מגרש 3. המבקשת 1 טענה שהזכויות במגרש 3 בחלקה 17 הופקעו על ידי המשיבה 1 ובמקומו ניתנו זכויות במגרש חלופי הוא מגרש 3 בחלקות 15 ו- 16, ולכן המשכנתא אינה חלה על מגרש 3.

ב.בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בטענת המבקשת 1, ודחה אותה בקובעו כי המשכנתא חלה על המגרש החילופי.

ג.המבקשים ערערו לבית המשפט העליון , וערעורם נדחה כשבית המשפט העליון קובע כי גם אם התברר שמגרש 3 אינו נכלל בחלקה 17, אין בכך לשנות את מעמדו כנכס משועבד. התוצאה היא שמגרש 3 משועבד למשיבה 2, בין אם הוא נמצא בחלקה 17 ובין אם הוא נמצא בחלקות 15 ו- 16.

ד.עתה, טוענים המבקשים לפי זכויות המקים בנכסי חברו. אציין, כי כעולה מהדיון בפני, המבקשים 2 ו- 3 לא הקימו דבר, אלא רק, לטענתם, נתנו אשראי למבקשת 1 שהיא שהקימה. המבקשת 1, הטוענת עתה לזכויות מקים וטוענת שאין לדעת מי הבעלים של המגרש, היא זו שמשכנה את המגרש, כפי שנקבע על ידי בתי המשפט הקודמים.

ה.עסקינן איפוא לכל היותר בזכויות המבקשת 1, והגעתי למסקנה שזכויותיה לא הוכחו לכאורה במידה מספקת למתן צו זמני, ואף ההיפך מזה.

ו.קיים נגד המבקשת השתק שיפוטי, שכן טענותיה סותרות את הטענות שעליהן נלחמה בשלוש ערכאות שונות עד בית המשפט העליון, הגם שטענותיה לא התקבלו.

ז.שום עובדה חדשה לא באה לידיעת המבקשים מאז ההליכים בבית המשפט העליון. כל העובדות היו ידועות להם והם היו יכולים לטעון את כל שלל הטענות שבפיהם. בנסיבות אלה, קיים נגד המבקשת מעשה בית דין לפיו מגרש 3, יהא איפוא שיהיה, משועבד למשיבה 2, וגם לגבי טענות, שהיו בידי המבקשים עוד טרם הכרעת הטענות הקודמות, כגון הטענה שהמבקשת 1 כלל אינה בעלים אלא מקים בנכסי בעלים לא ידוע לה (וראה: ע"א 10443/08 לופו נ' בנק איגוד (לא פורסם – ניתן ביום 22.7.10).

ח.זכות המקים היא זכות כספית הנתונה לברירת הבעלים, שבעל המשכון בא במקומו. ירצה, יחליט בעל המקרקעין שעל המקים לסלק את המחוברים על חשבון המקים, ואז לא יזכה המקים לדבר. ירצה, יחליט בעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שוויה בעת השימוש בברירה, לפי הפחות (סעיף 21 לחוק המקרקעין). המבקשים עצמם טענו שערכה של ההשקעה ירד מאד. מכל מקום, לכל היותר יש להם זכות כספית, שאין הצדקה למנוע את המימוש של המשכון בגינה, במיוחד לאחר שנים שבהם נמנע מימוש המשכון.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לעיכוב מינוי כונס הנכסים. המבקשים ישלמו למשיבה 1, שהופיעה לדיון אך לא נתנה תגובה, הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, ולמשיבה 2, שהופיעה לדיון לאחר שהגישה תגובה, הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

אני קובע מעקב בתיק העיקרי ליום 19.9.10, לצורך מתן החלטה בבקשה לקביעת ערובה.

ניתנה היום, כ"א אב תש"ע, 01 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: